משפחה
תמ"ש 1847/04 , פלוני נ' פלונית
כב' השופט סילמן ניצן
בשם התובע - עו"ד חיימי; בשם הנתבע - עו"ד סולן
29.10.2009
העובדות:
הצדדים נישאו זל"ז בחו"ק ומנישואיהם נולדו להם 4 ילדים, שלושה שהנם בגירים, ובת קטינה. במהלך שנת 2004 גבה טורא בין הצדדים, לטענת האישה עקב אלימות הבעל ולטענת הבעל עקב מתן עיני האישה באחר, והצדדים הגישו מספר הליכים משפטיים. לטענת התובע מיום 29/1/04, פרודים הצדדים. לצדדים היו זכויות משותפות במקרקעין. ביום 24/4/06 הגיש התובע תביעה לדמי שימוש בגין השימוש שעושה או עשתה הנתבעת בדירה המשותפת, החל מיום 29/1/04 ועד מועד הגשת התביעה, וכן ממועד הגשת התביעה ואילך; התובע העריך את שווי השימוש שעד מועד הגשת התביעה בסך 33,840 ש"ח, וממועד זה ואילך, סך של 1,400 ש"ח לחודש, עבור כל חודש שימוש. לטענת התובע, מניעתו מעשיית שימוש בדירה נובעת מאיומי הנתבעת להלין עליו תלונות שווא. ביום 11/11/07 הגישה האישה כתב תביעה בתמ"ש 1848/04, במסגרתו עתרה לפיצוי נזיקי, לפי פקודת הנזיקין ובגין הוצאת לשון הרע. עילות התביעה מתבססות בעיקרן על אירוע מיום 29/1/04 בו לטענת הנתבעת תקף אותה התובע, יחד עם שותפו, וגרם לה חבלות של ממש; בגין אירוע זה הורשע התובע.
החלטה:
א. ההלכה המנחה בנושא דמי שימוש, אשר ריכזה את מבחני הפסיקה, ושיקולי בית המשפט, הנה הלכת ע"מ (חי') 356/06 מיום 2/9/07. דמי שימוש ראויים בגין השימוש במקרקעין נפסקים מכוח סעיפים 31 ו- 33 לחוק המקרקעין. מקור נוסף לזכות לדמי שימוש ראויים נמצא בסעיף 29 לפקודת הנזיקין. מקובל לראות בהוראת סעיף 33 לחוק המקרקעין "החלה פרטנית של העיקרון הכללי שמטרתו למנוע עשיית עושר ולא במשפט".
ב. באשר לשימוש בדירת בני זוג, ההלכה השאירה שיקול דעת לשופט, על פי הנסיבות שלפניו, לקבוע מתי יהיה זכאי בן הזוג שאינו מתגורר בדירה לדמי שכירות ראויים. בפס"ד זרקא נקבע כי כל עוד לא נמנע משותף להשתמש בנכס המשותף איננו זכאי לקבלת דמי שימוש ראויים. כך - גם אם בפועל לא השתמש השותף בנכס המשותף. ככלל, דמי שימוש ראויים ייפסקו כאשר בן הזוג השוהה בדירה, השתמש בה באופן בלעדי ומנע, או נמנע כתוצאה משימושו, מבן הזוג השני להשתמש אף הוא בנכס. עם זאת, קיימים מקרים בהם לא ייפסקו דמי שימוש ראויים. כך, אם בן הזוג מורחק מדירת המגורים עקב צו שיפוטי, אין הוא זכאי לדמי שימוש ראויים בתקופת ההרחקה. מצב נוסף בו לא יישמע בן זוג בטענת דמי שימוש ראויים, הוא כאשר אותו בן זוג מערים קשיים בכוונה, ומסכל את ביצוע פירוק השיתוף.
ג. עם זאת, העובדה כי בן זוג עזב את הבית מרצונו בעת משבר בחיים המשותפים, אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע דמי שימוש מאותו בן זוג, ובוודאי לא לתקופה של "מעתה ועד עולם". בית המשפט יקבע את המועד ממנו ואילך יוכל לקבל בן הזוג שעזב, דמי שימוש ראויים על פי הנסיבות שלפניו. ככלל, מיום הגירושין ואילך, מאחר שהצדדים מנועים מלגור יחד תחת קורת גג אחת, יש לפסוק לבן הזוג שאינו גר בדירה, דמי שימוש ראויים.
ד. במקרה דנן, ניתן לחלק את התביעה לשכר ראוי לשלוש תקופות- א. התקופה שמאז אירוע האלימות עד פקיעת הצו; ב. התקופה שמפקיעת הצו ועד הגשת התביעה. ג. התקופה מהגשת התביעה ואילך. לגבי התקופה הראשונה, חל צו ההגנה, ומשכך לא זכאי התובע לכל שכר ראוי בעד תקופה זו. לגבי התקופה השנייה, לא הייתה מניעות של ממש שיצרה הנתבעת כלפי התובע מלהשתמש בדירה. התובע אינו יכול להישמע בטענה של 'איומים תלונות סרק' עת בוחר הוא להגיע לדירה כאוות נפשו; תצהירי התובע מלמדים כי לרצונו, התייצב הוא בדירה, ולרצונו, עזב.
תמ"ש 1847/04 , פלוני נ' פלונית
כב' השופט סילמן ניצן
בשם התובע - עו"ד חיימי; בשם הנתבע - עו"ד סולן
29.10.2009
העובדות:
הצדדים נישאו זל"ז בחו"ק ומנישואיהם נולדו להם 4 ילדים, שלושה שהנם בגירים, ובת קטינה. במהלך שנת 2004 גבה טורא בין הצדדים, לטענת האישה עקב אלימות הבעל ולטענת הבעל עקב מתן עיני האישה באחר, והצדדים הגישו מספר הליכים משפטיים. לטענת התובע מיום 29/1/04, פרודים הצדדים. לצדדים היו זכויות משותפות במקרקעין. ביום 24/4/06 הגיש התובע תביעה לדמי שימוש בגין השימוש שעושה או עשתה הנתבעת בדירה המשותפת, החל מיום 29/1/04 ועד מועד הגשת התביעה, וכן ממועד הגשת התביעה ואילך; התובע העריך את שווי השימוש שעד מועד הגשת התביעה בסך 33,840 ש"ח, וממועד זה ואילך, סך של 1,400 ש"ח לחודש, עבור כל חודש שימוש. לטענת התובע, מניעתו מעשיית שימוש בדירה נובעת מאיומי הנתבעת להלין עליו תלונות שווא. ביום 11/11/07 הגישה האישה כתב תביעה בתמ"ש 1848/04, במסגרתו עתרה לפיצוי נזיקי, לפי פקודת הנזיקין ובגין הוצאת לשון הרע. עילות התביעה מתבססות בעיקרן על אירוע מיום 29/1/04 בו לטענת הנתבעת תקף אותה התובע, יחד עם שותפו, וגרם לה חבלות של ממש; בגין אירוע זה הורשע התובע.
החלטה:
א. ההלכה המנחה בנושא דמי שימוש, אשר ריכזה את מבחני הפסיקה, ושיקולי בית המשפט, הנה הלכת ע"מ (חי') 356/06 מיום 2/9/07. דמי שימוש ראויים בגין השימוש במקרקעין נפסקים מכוח סעיפים 31 ו- 33 לחוק המקרקעין. מקור נוסף לזכות לדמי שימוש ראויים נמצא בסעיף 29 לפקודת הנזיקין. מקובל לראות בהוראת סעיף 33 לחוק המקרקעין "החלה פרטנית של העיקרון הכללי שמטרתו למנוע עשיית עושר ולא במשפט".
ב. באשר לשימוש בדירת בני זוג, ההלכה השאירה שיקול דעת לשופט, על פי הנסיבות שלפניו, לקבוע מתי יהיה זכאי בן הזוג שאינו מתגורר בדירה לדמי שכירות ראויים. בפס"ד זרקא נקבע כי כל עוד לא נמנע משותף להשתמש בנכס המשותף איננו זכאי לקבלת דמי שימוש ראויים. כך - גם אם בפועל לא השתמש השותף בנכס המשותף. ככלל, דמי שימוש ראויים ייפסקו כאשר בן הזוג השוהה בדירה, השתמש בה באופן בלעדי ומנע, או נמנע כתוצאה משימושו, מבן הזוג השני להשתמש אף הוא בנכס. עם זאת, קיימים מקרים בהם לא ייפסקו דמי שימוש ראויים. כך, אם בן הזוג מורחק מדירת המגורים עקב צו שיפוטי, אין הוא זכאי לדמי שימוש ראויים בתקופת ההרחקה. מצב נוסף בו לא יישמע בן זוג בטענת דמי שימוש ראויים, הוא כאשר אותו בן זוג מערים קשיים בכוונה, ומסכל את ביצוע פירוק השיתוף.
ג. עם זאת, העובדה כי בן זוג עזב את הבית מרצונו בעת משבר בחיים המשותפים, אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע דמי שימוש מאותו בן זוג, ובוודאי לא לתקופה של "מעתה ועד עולם". בית המשפט יקבע את המועד ממנו ואילך יוכל לקבל בן הזוג שעזב, דמי שימוש ראויים על פי הנסיבות שלפניו. ככלל, מיום הגירושין ואילך, מאחר שהצדדים מנועים מלגור יחד תחת קורת גג אחת, יש לפסוק לבן הזוג שאינו גר בדירה, דמי שימוש ראויים.
ד. במקרה דנן, ניתן לחלק את התביעה לשכר ראוי לשלוש תקופות- א. התקופה שמאז אירוע האלימות עד פקיעת הצו; ב. התקופה שמפקיעת הצו ועד הגשת התביעה. ג. התקופה מהגשת התביעה ואילך. לגבי התקופה הראשונה, חל צו ההגנה, ומשכך לא זכאי התובע לכל שכר ראוי בעד תקופה זו. לגבי התקופה השנייה, לא הייתה מניעות של ממש שיצרה הנתבעת כלפי התובע מלהשתמש בדירה. התובע אינו יכול להישמע בטענה של 'איומים תלונות סרק' עת בוחר הוא להגיע לדירה כאוות נפשו; תצהירי התובע מלמדים כי לרצונו, התייצב הוא בדירה, ולרצונו, עזב.
מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט
ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט